לפני כשנה, כשעברתי לנתניה וחוויתי את התארכות הפקקים לתל אביב, גיליתי הלכה למעשה את עולם הפודקאסטים. יותר נכון מצאתי פודקאסט אחד במיוחד שהיה מקור השראה עבורי. כמנהלת מקימה של מרכז חדשנות, המובילה תהליך שינוי בתוך מוסד ותיק, נזקקתי לכלים נוספים וידע חדש. ספוטיפיי הציע את ברנה בראון והפודקאסט Dare to Lead. הנסיעות לנתניה וחזרה חלפו ביעף, בראיונות שקיימה עם מובילי דרך, סופרים, חוקרים מנהיגים מגוונים בדרך הייחודית רק לה – חמה, מעמיקה, מצחיקה ומלאת משמעות. התרגשתי, שמעתי משפטי מפתח שוב ושוב, יישמתי, נפעמתי.
מאז קניתי ספרים נוספים שלה, חרשתי את האתר והתוודעתי אל הסיפור המופלא שלה מהיותה צעירה מורדת, עובדת סוציאלית, פרופסור למנהיגות ורגשות, כותבת ו-Key note מבוקשת ו.. מיסדת של חברה בינלאומית המכשירה מנהלים בחברות מובילות בעולם והמייצרת כלים עבור התחום.
מלבד תובנות ספציפיות בשני התחומים של ‘להעז להוביל’ ורגשות, אחת התובנות שצמחה בי היום היא פרספקטיבה חדשה על מחקר. נפעמתי מהדרך שבה ברנה מדברת על ‘תאוריה מעוגנת בשדה’. רגע.. זה בכלל לא ידע חדש עבורי, קראתי את המאמרים של גלייזר ושטראוס החל מקורס שיטות מחקר איכותניות, דרך ספרי שיטות ומקרים שונים בהם בקשתי להתאים שיטת מחקר אחרת לנתונים במחקריי. זה לא רק הידע. זו הדרך שבה ברנה מצליחה לקחת ידע תיאורטי – שעבור רבים מאיתנו “קבור במאמרים” שרק אלו מהז’אנר מחפשים ומוצאים (תאוריה מעוגנת בשדה כמובן זכתה לפרסום רב יותר ממאמרים ממוקדים), ולהפוך אותו למעניין ולנגיש לקהל הרחב. היא נותנת לתאוריה את הכבוד שלה, היחודיות, אפילו הקסם. פתאום היא הופכת לדבר הכי מרתק שיש, שבעזרתו ניתן לגלות כמובן המון דברים אחרים – שהיא אכן גילתה, בנושא vulnerability שייכות, מנהיגות ועוד.
כחוקרת, יצרתי סביבות למידה שעדין לא היו קודם. חקרתי וגיליתי דברים חדשים שעדין איש לא גילה. נעזרתי בגישות אחרות – מחקר מבוסס עיצוב, שיטות מעורבות, ניתוח מקרו-אנלטי ועוד. חלק מהממצאים הללו פורסמו ויושבים (קבורים?) בז’ורנל או proceeding מכנס. חלק לא פחות חשוב עדין שוכב בעבודת דוקטורט ייחודית (שכמובן יכולה לשנות את העולם (-;)), בקבצים של מאמרים אפויים למחצה. אין כמעט סיכוי שמשהו יוכל להשתמש בהם, וכולם הם מחקרים יישומיים בחינוך.
מאחלת לי (ולחוקרים רבים אחרים או בעלי ידע שאינו מחקרי) שנטיב לקחת את הידע החשוב עליו עמלנו חודשים ושנים, ולצקת אותו לא רק למאמרים (בז’ורנלים בעלי אימפקט) אלא גם לתווך אותם ליידע יישומי שיוכל לחולל שינוי.
הידע של ברנה נתן לי כלים מופלאים למנהיגות קשובה ואותנטית. אך גם לחלק מהאיך – כיצד חוקרת ומנהיגה יכולה לשנות מציאות.
